את הבלוג הזה אני כותבת מבודפשט. ההורים מבינינו יבינו שחופש עם חברות זה לא דבר של מה בכך, ורק עם משפחה תומכת ושותף לדרך שתומך בלי הפסקה זה בכלל אפשרי.
השבוע טסתי עם חברות. כן, ארבע חברות טובות שיוצאות לעיר חדשה שלא ביקרנו בה עדין, עם רחובות אירופאים שעינינו יראו בפעם הראשונה. נכון, הם ייראו דומה למקומות שונים שביקרנו בהם בעבר, אבל עבורנו זו תיהיה חוויה אחרת. במיוחד בגלל שהחופשה הזו שונה.
לתת נשיקה לילדים, להבטיח להביא להם מתנה שיאהבו, לעשות איתם שיחת וידאו כבר מהשדה, אני לא יודעת מי יתגעגע יותר, אבל אמא צריכה חופשה ללא ילדים, כזו שאפשר לאכול את האוכל בעודו חם, להתרחץ במים נעימים ולא כאלה שעוד שניה קופאים, ללכת ברחוב עם קצת פחות דאגות ובעיקר למלא צרכים שנוגעים בי, ובשותפות למסע שלי.
הדאגה לילד, לא משנה בן כמה הוא, ולא משנה איפה אנחנו מסתובבים בעולם לא נגמרת לעולם. למעשה, גם כשאנחנו עסוקים כל היום, בין אם בסידורים או בעבודה עדין יש מקום בראש שתמיד זמין, תמיד לחוץ, ותמיד בכוננות של רופא במשמרת לילה מאוחרת- תמיד חד. לכן היום, כשאני כמה ק"מ טובים במרחק אני מרשה לעצמי לשחרר קצת. לא שאני אמא לחוצה וחונקת אבל אתם יודעים…אמא זו אמא.
כשאני מצלמת בסטודיו משפחות, כל כך כיף לראות את הדינמיקה. אצלנו במשפחה כשהילדים מבלים איתי את אחה"צ אני זוכה לגילויי חיבה, אהבה, חיבוקים וכיף אבל כשאבא מגיע הבייתה…"אבא!!!!"….ריצת ספרינט לעבר הדלת… גם בצילומים המשפחתיים שעשינו עכשיו עם אלונה האלופה, יש לילדים משהו אחר עם אבא ומשהו אחר עם אמא, וזה בסדר…אין תחרות, אני פשוט שמחה שהם אוהבים אותנו כל כך.
כך גם עם המשפחות שמגיעות אלינו, האמא סחבה בבטן 9 חודשים, נמצאת בחופשת הלידה איתם, מביאה לגן, לוקחת מהגן, ועדין כאשר האבא עושה איזה משהו לא שיגרתי או מקפיץ את הילד באוויר- אווירת הקלילות ששמורה כנראה לאבות, זה דבר שנראה כל כך טבעי, ואלו הרגעים שהעין שלי לא מרפה מהמצלמה והאצבע פשוט לוחצת כדי לתפוס.
אמהות, שלא תחשבו שלכן אין רגעים מיוחדים, אין כמו חיבוק אימהי עוטף, רך, נוגע, זה מדהים כמה חיבוק לחי אל לחי פשוט יותר לביצוע, וכמובן שברגע שאנחנו משחררות, אנחנו מרשות לעצמנו להשתולל עם הילדים עד ששכחנו לרגע שיש מישהי (אלונה או אני) שפשוט נהנית לראות אתכם יחד, אהובים.
חוויה כזו משפחתית, זה לא משהו שקל להסביר במילים. זו שעה שיזמנו, זו שעה שפינינו לה זמן, שהתארגנו מראש, שאנחנו רוצים אותה, שבאנו למקום שכיף לנו בו, מקום שמספק את כל הצרכים שלנו, מקום שנותן לנו להרגיש הכי בנוח שאפשר. בהרגשה כזו כיף. אומרים שאושר הוא דבר רגעי, אבל תחושת האדרנלין נשארת איתנו, והרגשות מהחוויה שעברנו, נשארים איתנו לעוד הרבה הרבה זמן. אז תחשבו מה קורה שמקבלים את התמונות….! כל התחושות מתעוררות מחדש, וזה תענוג גדול.
מאחלת לכם משפחתיות, אהבה, וחופשות עם המשפחה וגם לחוד, זה כיף להתגעגע קצת.
רוני.
